"רוח צה"ל" אינו מסמך משפטי מחייב. המסמך משמש לחינוך ולהכוונת התנהגות חיילי צה"ל ומפקדיו. יחד עם זאת, ערכי היסוד ב"רוח צה"ל" מעוגנים באופן חלקי בחוקי היסוד של מדינת ישראל.

במקרה של הטרדה מינית, ניתן לפנות לגורמים הבאים: למפקדים, לגורמי הפרט (כולל יועצת הרמטכ"ל לעינייני נשים), למשטרה הצבאית ולפרקליטות הצבאית. יודגש, כי הטיפול בתלונה ייעשה תוך שמירה על סודיות מרבית ועל כבודו/ה של המתלונן/ת.

שר הביטחון ממנה את הפרקליט הצבאי הראשי בהמלצת הרמטכ"ל. הפרקליט הצבאי המתמנה חייב להיות בעל ניסיון משפטי של 7 שנים לפחות.

בבית דין צבאי, יהיה עפ"י רוב הרכב של 3 שופטים. בראש ההרכב יעמוד שופט משפטאי (שופט מקצועי מיחידת בתי הדין) ולצידו שני קצינים מאותו מחוז שיפוט של בית הדין. בתיקי עריקים, תעבורה ועבירות סמים קלות וכן בדיוני מעצר יושב שופט משפטאי בלבד. 

בבית דין צבאי ניתן להישפט בגין העבירות הבאות: כל העבירות המופיעות בחוק השיפוט הצבאי, בעבירות עפ"י חוק העונשין ופקודת הסמים המסוכנים. כמו כן, ניתן להישפט בבית דין צבאי בגין עבירות אחרות שבהן השיפוט קשור לשירות הצבאי, למשל: גרימת תאונה ברכב צבאי.

כן ניתן לשפוט חייל שהתשחרר, תוך 180 יום משהשחרור ( יודגש, כי בעבירות חמורות יותר ניתן לשפוטו תוך שנה). במידה ובעבירה מעורבים חיילים נוספים, ניתן לשפוט את החייל אף תוך פרק זמן ארוך יותר.  

חייל שנרשמה לו אינדיקציה על חקירת מצ"ח, לא יקודם בדרגה או בתפקיד, אלא באישור פרקליט צבאי. חייל שהורשע בבית דין לא יקודם בדרגה שנה מיום הרשעתו אלא באישור מיוחד של פרקליט.  

לאחר סיום תואר הראשון במשפטים, מגויסים העתודאים לצה"ל. עם גיוסם, עוברים המגיוסים קורס קצינים ולאחר מכן השלמה חיילית בבית ספר למשפט (קורס קציני משפטים).עם סיום ההשלמה, משתלבים הקצינים בתפקידי מפתח ביחידות השונות של הפרקליטות הצבאית. ולאחר שנת ההתמחות במסגרת שרות החובה, נגשים הקצינים למבחני לשכת עורכי הדין.  

חייל אינו זכאי לייצוג או לייעוץ משפטי בנושאים אזרחיים, שלא קשורים לשירות, מידי הפרקליטות הצבאית. יחד עם זאת, חייל או חייל משוחרר יכולים לפנות לעו"ד היושב בקצין העיר, בבקשה לחתום על תצהיר. בנוסף לכך,רשאים החיילים לפנות לקצין הת"ש בבקשה לקבל סעדים משפטיים נוספים במסגרת השירותים הניתנים ע"י קצין העיר. 

חייל שקיבל עונש בבית דין הצבאי או בדין המשמעתי זכאי, בנוסף להגשת ערעור כדין, לבקש הקלה בעונש.
הערה: בנוגע לדין משמעתי הסמכות היא של הרמטכ"ל, אשר האציל אותה לאלופים.

נציבות קבילות חיילים (נקח"ל) הינו גוף אליו יכול כל חייל לפנות ולהגיש קבילה כנגד מפקד או עוול שנגרם לו. לנקח"ל ניתן לפנות בטל. 03-6977433

ריתוק הינו עונש משמעתי האוסר על החייל לצאת מגבולות בסיסו, מחבוש הינו עונש משמעתי הכולל כליאה במתקן כליאה.

ריתוק לא יעלה על 35 ימים וגם זאת, כאשר מדובר בדמ"ש בפני קצין שיפוט בכיר. קצין שיפוט זוטר אינו רשאי לרתק חייל ליותר משבעה ימים. עונשי ריתוק אינם ניתנים לצבירה ואם לחייל עומדים שני עונשי ריתוק במקביל, ירצה החייל את התקופה הארוכה מבין השתיים בלבד.

בעת ריצוי עונש הריתוק, על החייל לבצע את תפקידיו הרגילים ביחידה. ניתן להטיל על החייל עד שעתיים עבודה נוספת ביממה.

מניעת חופשה היא אמצעי ענישה של מפקד, ללא משפט ועניינה הוראה לחייל להישאר ביחידה מעבר לשעות הפעילות הרגילות של היחידה, ללא צורך צבאי. אם נמנעה חופשה מחייל כאמצעי ענישה, לא ניתן לשפטו עוד על העבירות שביצע בדין משמעתי אלא באישור פרקליט.
הסמכות למנוע חופשה נתונה בידיו של קצין בדרגת סרן לפחות, או בידי קצין בתפקיד מ"מ ביחידות רמת פעילות א' ומעלה ובבסיסי טירונים. הגבלות נוספות לעניין מניעת חופשה מצויות בהפ"ע 6.0301.

כן, בתנאי שקיימת זיקה בין התרגול הנוסף לבין הליקוי שנתגלה בתפקודו של החייל. הסמכות לתרגל חייל או יחידה בתרגול נוסף, באופן מיידי, נתונה בידי המפקד המבצע את האימון וכן בידי המפקד הממונה עליו. תרגול נוסף שאיננו מתבצע בו ביום ותרגול נוסף מעבר לשעות הפעילות הרגילות, יבוצעו באישור מפקד בדרגת סגן לפחות. הגבלות נוספות לעניין תרגול נוסף מצויות בהפ"ע 5.0904.

טופס 630, הידוע גם בשם "טופס תלונה ודיון", הינו טופס שעל גביו מוגשת תלונה בדין משמעתי ובו נרשם מהלך הדיון בפני קצין השיפוט.

דין משעתי הינו הליך משמעתי שבו דן המפקד חייל הכפוף לו, בהתאם לתלונה המוגשת בדרך כלל על ידי גורם בסגל הפיקודי ביחידה. לעומת זאת, בבית דין צבאי, נדונים כתבי אישום המוגשים על ידי תובע צבאי (שאינו חלק מהיחידה של החייל). 

הבדל נוסף בין הליך משמעתי להליך בבית דין צבאי הוא בסמכות הענישה, כך שסמכות הענישה של בית הדין רחבה הרבה יותר והרשעה גוררת לעתים גם רישום פלילי. בדין משמעתי אין רישום פלילי והעבירה נרשמת רק בגיליון ההתנהגות של החייל.    

בדין המשמעתי ניתן להטיל את העונשים הבאים:

• אתראה
• ריתוק
• קנס
• נזיפה
• נזיפה חמורה
• מחבוש
• הורדה בדרגה אחת (כאשר הנאשם הוא בעל דרגת סמל ראשון ומטה)
• פסילת רישיון נהיגה צבאי

בדין המשמעתי ניתן להישפט בגין עבירות צבאיות מסוימות, לפי חוק השיפוט הצבאי.כמו כן ניתן להישפט בדין משמעתי בגין עבירות הטרדה מינית, אולם, במקרה כזה השיפוט יבוצע ע"י קצין שיפוט בדרגת אלוף משנה ומעלה, שעבר הכשרה מיוחדת. בנוסף לעבירות אלו ניתן להעמיד לדין גם בגין עבירות תעבורה מסויימות ובמקרה זה השיפוט יבוצע ע"י קצין שיפוט בתקן סגן אלוף לפחות.