בנוסף להתרעות הכלליות והאזוריות, במהלך מבצע "עופרת יצוקה" הועברו התרעות נקודתיות, זמן קצר טרם התקיפה, לתושבים שנמצאו במבנים שעמדו להיתקף (בשל פעילות טרור המתבצעת בהם, כגון אחסון אמצעי לחימה, מיקום מפקדות וכו') או בקרבתם.
לצורך כך, צה"ל ביצע שיחות טלפון לבתים של תושבים אשר צפויים היו להיפגע כתוצאה מתקיפת מטרה צבאית של ארגוני הטרור, וקרא להם להתרחק מהמבנה למען ביטחונם.
במקרים מסוימים, על אף ההתרעה הנקודתית, תושבים בחרו להישאר במבנה שצפוי להיפגע, לעיתים באופן מכוון ומאורגן על-ידי חמא"ס, מתוך רצון של הארגון שהתושבים ישמשו כ"מגן אנושי" באופן שימנע את תקיפת המבנה. במקרים אלה, ועל אף שהוראות המשפט הבין-לאומי אינן מחייבות זאת, צה"ל הוסיף לעשות מאמצים בכדי להימנע מפגיעה באזרחים ולצמצם את הנזק האגבי מהתקיפה, וזאת על-ידי ירי אזהרה של חימוש קטן על נקודה בגג הבניין שעמד להיתקף, שלא היה צפוי לגרום לפגיעה באזרחים.
ההתרעות הנקודתיות הוכחו לרוב כאפקטיביות מאוד.