תפיסת אמצעי הלחימה על סיפונה של הספינה "ויקטוריה"

היבטים משפטיים - סקירה ראשונית

תוכן הענינים
עקרונות

 

בין ישראל לבין ארגוני הטרור הפועלים ברצועת עזה מתנהל עימות מזוין מאז אוקטובר 2000.

במסגרת עימות זה, תוקפים ארגוני הטרור באמצעות רקטות וטילים באופן מכוון יישובים אזרחיים ישראלים.

חלק משמעותי מאמצעי הלחימה הנדרשים לארגוני הטרור מוברחים לרצועת עזה בנתיב הכולל העברה בים.

 

מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה מספר 1860 מיום 8 בינואר 2009, קראה לכל המדינה למנוע הברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה. בהחלטה מספר 1373 מיום 28 בספטמבר 2001 קראה מועצת הביטחון למדינה להימנע ממתן סיוע מכל סוג שהוא לארגוני טרור ולשים סוף להעברת אמצעי לחימה לארגונים כאמור.

 

דיני הלחימה בים מקנים לצד לעימות מזוין סמכויות ביקור וחיפוש (Visit and Search) על כל אוניית סוחר, גם אם היא מניפה דגל ניטראלי, הנמצאת במים בין-לאומיים, כאשר קיים יסוד סביר לחשד כי האונייה מובילה "קונטראבנדה" (Contraband).

"קונטראבנדה" הוא ציוד שיעדו הסופי הוא שטח המצוי בשליטת האויב, ושעשוי להיות בשימוש האויב במסגרת העימות המזוין והדוגמא המובהקת לציוד כזה הם אמצעי לחימה - נשק ותחמושת.

ככל שביצוע החיפוש בים אינו אפשרי או אינו בטוח או בכל מקרה אחר שבו קברניט האונייה מסכים ךכ, ניתן להסיט (Divert) את האוניה מנתיבה לנמל מתאים לצורך ביצועו.

 

ככל שמתברר כי כלי השיט אכן מוביל קונטרבאנדה, דיני הלחימה מתירים למדינה לתפוס (Capture) את הקונטרבאנדה ואת כלי השיט ואף להחרימם.

 

ישראל מכבדת את חופש השיט במים בין-לאומיים וכן את העיקרון של סמכות מדינת הדגל על אונייה המניפה את דגלה. יחד עם זאת, במצב של סכסוך מזוין, מימוש עקרונות אלה כפוף לסמכויות שמקנים דיני הלחימה בים לצדדים הלוחמים ובכלל זה הסמכות לחפש ולתפוס קונטרבאנדה.

 


יישום על נסיבות המקרה

 

במקרה זה, היה לצה"ל חשד סביר כי על האוניה שנבדקה מצוי מטען הכולל אמצעי לחימה ואשר יעדו הסופי הוא ארגוני הטרור בעזה.

בהתאם, הוקנתה לחיל הים הישראלי הסמכות, מכוח דיני הלחימה, מערוך ביקור וחיפוש על כלי השיט בהימצאו במים בין-לאומיים.

 

יצוין כי העברה של אמצעי לחימה לארגוני טרור ברצועת עזה מהווה הפרה בוטה של החלטות מועצת הביטחון 1860 ו-1373.

 

חיל הים יצר קשר עם האונייה, בעת המצאה במים בין-לאומיים, וערך ביקור וחיפוש על סיפונה בהסכמה. לא נדרש שימוש בכוח במהלך הפעולה.

 

מאחר שבחיפוש על האונייה נמצאו אמצעי לחימה, הוסטה האונייה מנתיבה לנמל ישראלי, על מנת לבצע בדיקה מעמיקה יותר. דיני הלחימה מסמיכים את ישראל לתפוס את אמצעי הלחימה ולהחרימם.

 

המבצע טרם הסתיים וסקירה זו תעודכן ככל שיתקבלו נתונים נוספים בנושא.


נספח

 

סעיפים רלוונטיים מתוך מדריך סאן רמו לדיני הלחימה בים


118. In exercising their legal rights in an international armed conflict at sea, belligerent warships and military aircraft have a right to visit and search merchant vessels outside neutral waters where there are reasonable grounds for suspicion that they are subject to capture.

119. As an alternative to visit and search, a neutral merchant vessel may, with its consent, be diverted from its declared destination.

121. Neutral merchant vessels are subject to capture outside neutral waters if they are engaged in any of the activities referred to in paragraph 67 or if it is determined as a result of visit and search or by other means, that they:
(a) Are carrying contraband;
(b) Are on a voyage especially undertaken with a view to the transport of individual passengers who are embodied in the armed forces of the enemy;
(c) Are operating directly under enemy control, orders, charter, employment or direction;
(d) Present irregular or fraudulent documents, lack necessary documents, or destroy, deface or conceal documents;
(e) Are violating regulations established by a belligerent within the immediate area of naval operations; or
(f) Are breaching or attempting to breach a blockade.

Capture of a neutral merchant vessel is exercised by taking such vessel as prize for adjudication.

67. Merchant vessels flying the flag of neutral states may not be attacked unless they:
(a) Are believed on reasonable grounds to be carrying contraband or breaching a blockade, and after prior warning they intentionally and clearly refuse to stop, or intentionally and clearly resist visit, search or capture;

* San Remo Manual on International Law Applicable to Armed Conflicts at Sea

המדריך עצמו אינו מסמך משפטי מחייב ואולם הוא נכתב על ידי מומחים ברי סמכא ומקובל לומר כי המדריך משקף ברובו כללים של משפט בין-לאומי מנהגי.