בהתאם לסעיף 2 למנשר בדבר סדרי השלטון והמשפט (יהודה והשומרון) (מס' 2), התשכ"ז - 1967, ולאחר כניסתו של צבא ההגנה לישראל לאזור יהודה ושומרון (איו"ש), נותר המשפט הקיים באזור בתוקפו.

החוק בענייני תכנון ובנייה, שהיה קיים באזור ביום 07.06.1967 הינו חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים, מס' 79 לשנת 1966 (הידוע גם כ-'חוק התכנון הירדני').

נוכח הצורך לקיים פעולות תכנון ובנייה בשטח המוחזק, וכמתחייב על ידי המשפט הבין-לאומי, נחקק הצו בדבר תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס' 418), התשל"א - 1971 (צו 418), אשר תיקן את הוראות חוק התכנון הירדני והתאים את דיני התכנון והבנייה למציאות הקיימת באזור.

חוק התכנון הירדני, יוצר מדרג של שלוש רמות תכנון עיקריות: מועצת התכנון העליונה, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. הקמתם של מוסדות אלו והסמכויות המסורות להם - קבועות בסעיפים 5, 6, ו-9 לחוק התכנון הירדני.

נוסף על המוסדות התכנוניים שפורטו לעיל, מורה חוק התכנון הירדני גם על הקמתה של לשכה מרכזית לתכנון, שסמכויותיה מוגדרות בסעיף 7 לחוק. בין היתר, נדרשת לשכת התכנון ליתר סיוע טכני ומקצועי למוסדות התכנון, להכין תוכניות תכנון למחוזות ולערים בעברו הוועדה המחוזית ולהכין תקנונים לדוגמא.

במסגרת הוראות סעיף 2(2) לצו 418, שונה מבנה מוסדות התכנון באזור, כך שיתאימו למשטר הנורמטיבי המתקיים באזור. בין השאר, הועברו כל סמכויות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה למועצת התכנון העליונה (מת"ע), כדי שזו תפעיל את הסמכויות האמורות.

כתוצאה מכך, סמכויותיה של מת"ע כוללות הן את הסמכויות שהוקנו לה בסעיף 6 לחוק (הסעיף המגדיר את סמכויות מועצת התכנון העליונה), והן את סמכויות הוועדות המחוזיות המנויות בסעיף 8 לחוק.

מכוח הוראות סעיף 8(4), אוחזת מועצת התכנון העליונה, בכובעה כוועדה המחוזית, גם בכל "הסמכויות והתפקידים של הוועדה המקומית - בקשר למרחב התכנון האזורי והכפרים הנמצאים במחוז בו הוקמה הוועדה המחוזית הנדונה" (סמכות מקבילה).

עם זאת, לתפיסת מת"ע, הבכורה לטיפול בנושאים המצויים תחת שרביטן של הוועדות המקומיות נתונה לוועדות אלה, ועל כן ההתערבות בענייני הבנייה במישור המקומי, בדרך של כניסה לנעליה של ועדה מקומית מוסמכת, מהווה חריג, המופעל, ככלל, בהתקיים שני תנאים מצטברים: מחדל של הרשות המקומית במילוי חובתה על פי דין או שיתוף פעולה עם פעילות המהווה הפרת חובותיה אלו; ופגיעה של ממש באינטרסים הציבוריים או הפרטיים.

במסגרת הוראות צו 418, נקבע עוד כי מועצת התכנון העליונה מוסמכת להקים וועדות משנה ולהאציל להן מסמכויותיה.

בהתאם לאמור הוחלט להקים וועדות משנה של מועצת התכנון העליונה, אשר להן יועברו הסמכויות של הוועדות המחוזיות. כך האצילה מועצת התכנון העליונה מסמכויותיה לוועדת המשנה לפיקוח, וועדת המשנה להתיישבות, וועדת המשנה להתנגדויות, וועדת המשנה לדרכים, וועדת המשנה לאיכות הסביבה, וועדת המשנה לכרייה וחציבה, מסילות ברזל ושדות תעופה ו-וועדת המשנה לתכנון ורישוי.

ועדת המשנה לתכנון ורישוי (וועדה זו הינה ממשיכתן של שתי וועדות, אשר פעלו באזור עד לשנת 2009 - וועדת המשנה לתכנון מקומי של מועצת התכנון העליונה ו-וועדת המשנה לרישוי של מועצת התכנון העליונה), הוגדרה כוועדה שתחזיק בכל הסמכויות שלא הוענקו במפורש לוועדות משנה אחרות, מצד אחד, ולא נשמרו בידי מת"ע, מן הצד השני (סמכות שיורית).

מבנה מוסדות התכנון באיו"ש, על השינויים שבוצעו בו בצו 418, הוכר בפסיקת בית המשפט העליון. לעניין זה ניתן לפנות לפסק הדין שניתן בבג"ץ 10408/06 קבה נ' מועצת התכנון העליונה, אשר במסגרתו ולאחר ניתוח מפורט של מבנה מוסדות התכנון בהתאם לחוק התכנון הירדני, כפי ששונה בצו 418, חזר והכיר בית המשפט העליון בהסדר האמור.

לצד הרשויות המקומיות הישראליות באיו"ש הוקמו וועדות תכנון מיוחדות, אשר הוסמכו להפעיל חלק מסוים מסמכויות הוועדה המקומית במרחב התכנון של הרשויות המקומיות.

הענקת הסמכות התכנונית לוועדות התכנון המיוחדות מתבצעת, על פי החקיקה התקפה, במהלך סטטוטורי תלת שלבי:

1. הכרזת מרחב התכנון, קרי הגדרת המרחב הגיאוגרפי התוחם את השטח שבו יכונן מוסד התכנון המקומי, וזאת בהתאם לסעיף 13 לחוק התכנון הירדני.

2. כינון וועדת תכנון מיוחדת לאותו מרחב והגדרת סמכויותיה של וועדה זו, וזאת בהתאם לסעיף 2א לצו 418.

3. עם השלמת שתי הפעולות האמורות, נדרשת הסמכת וועדת תכנון המיוחדת, מכוח סעיף 2א לצו 418, כדי שתוכל להפעיל את סמכויותיה, כפי שהוגדרו בכתב המינוי, ביחס למרחב הגיאוגרפי, כפי שהוגדר בהכרזת מרחב התכנון.

ביום 15.04.2008 חתם ראש המנהל האזרחי על הצו בדבר הכרזת מרחבי תכנון (מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) (יהודה והשומרון) (התשס"ח-2008), אשר מהווה את ההכרזה העדכנית על מרחבי התכנון של הרשויות המקומיות הישראליות באיו"ש.

ביום 15.04.2008 חתם ראש המינהל האזרחי גם על מינוי וועדות תכנון מיוחדות (מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) (יהודה והשומרון) התשס"ח-2008, במסגרתו מונו המועצות המקומיות והמועצות האזוריות לשמש כוועדת תכנון מיוחדת במרחב התכנון של אותה מועצה.

במסגרת כתב המינוי האמור, נקבע למשל עיקרון, לפיו תתקיים זהות בין הרכב המליאה של המועצה ברשות מקומית לבין זהות חברי הוועדה המיוחדת. משכך, חברי הוועדות המיוחדות הם כלל חברי המועצה ברשות המקומית הנוגעת בדבר.

כתב המינוי גם מבחין בין סמכויות כלליות, הפרוסות על מלוא שטחו של מרחב התכנון (כגון הסמכויות לביצוע ההליכים השונים במסגרת הכנת התכניות עד להבאתן לאישור במת"א או ועדותיה) לבין סמכויות פרטניות - טכניות (כגון הסמכות ליתן היתר בנייה או הסמכות לאשר תוכנית פרצלציה), שמימושן בידי מוסד תכנון מקומי מותנה בקיומה של תוכנית מפורטת מאושרת על ידי מועצת התכנון העליונה או אחת מוועדותיה.