חוק יסוד: הצבא מגדיר את מהות צבא הגנה לישראל, את כפיפות הצבא למרות הממשלה, את הדרג הפיקודי העליון בצבא, את חובת הגיוס וכן קובע בסעיף 5, כי הסמכות להוציא הוראות ופקודות המחייבות בצבא תיקבע בחוק או מכוחו.

לאחר חקיקת חוק יסוד: הצבא נוסף סעיף 2א לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו – 1955, אשר מפרט את פקודות הצבא:

• הוראות פיקוד עליון (הפ"ע) – הוראות כלליות שמוציא הרמטכ"ל באישור שר הביטחון אשר קובעות עקרונות הנוגעים לארגון הצבא, למינהל, למשטר ולמשמעת בו ולהבטחת פעולתו התקינה.
• פקודות מטכ"ל (פ"מ) – פקודות כלליות שמוציא הרמטכ"ל בהן נקבעים פרטים בנושאים הנוגעים לארגון הצבא, למינהל, למשטר ולמשמעת בו ולהבטחת פעולתו התקינה.
• פקודות כלליות אחרות – בהוראות הפיקוד העליון ניתן לקבוע סוגים אחרים של פקודות כלליות המחייבות בצבא.

סעיף 3(א) לחוק קובע, כי לעניין חוק השיפוט הצבאי רואים את הפקודות כדינים וסעיף 3(ב) לחוק קובע, כי פ"מ גוברת על פקודות כלליות אחרות והפ"ע גוברת על פ"מ, כל זאת כאשר קיימות סתירות בין ההוראות השונות.

הליך עדכון והוצאת פקודות מעוגן בהפ"ע ובמסגרת ההליך עוברות ההוראות המחייבות את כלל הצבא בחינה בידי גורמים שונים, בטרם יחייבו את כלל הצבא.