לצה"ל מעמד מרכזי בחברה הישראלית, עובדה ההופכת אותו מוקד להצעות חוק ותיקוני חקיקה רבים, העוסקים בעניינים הקשורים בצה"ל. הצעות חוק ותיקוני חקיקה עשויים להשפיע על אופן פעילותו של צה"ל אפילו אם המחוקק כלל לא התכוון לכך, פשוט כיון שהם חלים גם עליו, בהיותו מוסד ממוסדות המדינה.

בהתאם לחוק יסוד: הצבא, צה"ל אינו בעל מעמד עצמאי בעולם החקיקה, ומחויב באישור עמדותיו על ידי משרד הביטחון. אי לכך, כל מעורבות של צה"ל בהליכי חקיקה, נעשית באמצעות משרד הביטחון או באישורו. כך למשל, צה"ל משתלב בעבודת הכנת דברי חקיקה של משרדי הממשלה השונים על ידי התייחסות משפטית לתזכירי חוק המופצים מטעמם, על מנת לעמוד על יחודו, צרכיו והשפעות החקיקה עליו.

בנוסף, מעביר צה"ל את התייחסויותיו בנוגע להצעות חוק פרטיות, שיש להן השפעה ישירה או עקיפה על צה"ל.

כמו כל מוסד ממשלתי, יכול אף צה"ל, באמצעות משרד הביטחון כאמור, ליזום ולקדם יוזמות חקיקה עצמאיות, המשקפות צרכי צבא חדשים או שינויים שחלו במציאות הצבאית, המצריכים שינוי או תיקון חקיקה.

להלן רשימה מייצגת של חוקים עיקריים בהם עוסקים קציני הפרקליטות הצבאית:

• חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו – 1986.
• חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955.
• חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985.
• חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)(הוראת שעה), התשס"ה – 2005.
• חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב – 2002.
• חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא ההגנה לישראל, התשמ"ז - 1987.