ביום ו' ה-29.01.2010 פרסמה מדינת ישראל מסמך בן 46 עמ' Gaza Operation Investigations: Update המתאר את הליכי החקירה ביחס לטענות להפרות המשפט הבין-לאומי במסגרת מבצע "עופרת יצוקה".

המסמך מתמקד בחקירות, הליכים משפטיים ולקחים שהופקו בעקבות פעולות צה"ל במסגרת הלחימה בעזה מה-27.12.2008 ועד ה-28.01.2009.

המסמך נועד להוות פרק משלים ומעדכן למסמך קודם שפורסם ביולי 2009 אשר כותרתו The Operation in Gaza: Factual and Legal Aspects והמתייחס לסוגיות עובדתיות ומשפטיות העולות מן הלחימה בעזה, לרבות ירי הטילים המאסיבי לעבר דרומה של מדינת ישראל אשר הצריך את היציאה למבצע "עופרת יצוקה" והקושי אשר מציבה הלחימה בארגון החמא"ס הממקם עצמו בקרבה של אוכלוסייה אזרחית.

נקודות עיקריות העולות מן המסמך:

ישראל רואה עצמה מחויבת באופן מלא לפעולה על פי דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי ולחקור כל טענה להפרתם מבלי תלות במקורה. רבות מן החקירות המתוארות במסמך נפתחו ביוזמתה של מדינת ישראל, אחרות נפתחו בעקבות קבלתן של תלונות מפלסטינים, ארגוני זכויות אדם, ארגון האו"ם וכלי התקשורת.

נכון לשעת פרסומו של המסמך, נחקרו בצה"ל 150 אירועים שעלו מן הלחימה בעזה, מתוכם 36 אירועים הופנו לחקירות מצ"ח במסגרתן נגבו עדויותיהם של כ-100 מתלוננים ועדים פלסטינאים ושל כ-500 חיילים ומפקדים. לצורך גביית עדויותיהם של הפלסטינאים צה"ל עבד בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם מקומיים.

מדיניות החקירות בה נוקטת מדינת ישראל ואשר בהתאם לה נחקרות טענות להפרות דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי במסגרת הלחימה בעזה תואמת את השיטות בהן אוחזות מדינות דמוקרטיות אחרות ובכלל זה אוסטרליה, קנדה, בריטניה וארה"ב. מחויבותה ויכולתה של מדינת ישראל לחקור ולהביא לדין הפרות של המשפט הבין-לאומי אושרה על ידי משקיפים חיצוניים ומערכות משפט זרות.

המסמך מפרט את מצבן הנוכחי של החקירות שנפתחו בעקבות מבצע "עופרת יצוקה", ואינו מגביל עצמו לאירועים המתוארים בדו"ח של הוועדה שמונתה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לבחינת אירועי מבצע "עופרת יצוקה" ואשר בראשה עמד השופט ריצ'רד גולדסטון. עם זאת במסמך בכל זאת מובאת התייחסות למספר אי דיוקים שעולים מן הדו"ח האמור והנוגעים בין היתר למערכת החקירות של מדינת ישראל.

בכל הנוגע לאירועים המתוארים בדו"ח של הוועדה שמונתה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לבחינת אירועי מבצע "עופרת יצוקה", המסמך מציין כי עוד בטרם פורסם הדו"ח, מדינת ישראל חקרה 22 מתוך 34 האירועים הללו. ו-12 האירועים האחרים, אשר אף לא אחד מהם הובא לידיעת הרשויות הישראליות טרם פרסום הדו"ח, הופנו לחקירה מיד עם פרסומם. והמסמך מתאר את שלבי החקירה בהם מצוים אירועים אלה.

ישראל מכירה בחשיבות קיומם של הליכי חקירה בזמן הקצר ביותר האפשרי, אך יחד עם זאת מחויבת לקיום הליכים מלאים, ממצים והוגנים באופן התואם את פעולתן של כלל המדינות המחויבות לשלטון החוק.